ההורים מרים ועוואד (עובדיה) רצון (עיברות של השם רדא, לעיתים מופיע במשרד הפנים רצה) עלו ב 1949 לארץ מתימן. בני הזוג התגוררו בנהריה, עם שלושת ילדיהם: מרים, שלום, ויפת. ב 18/09/1950, בצריף שהיום הוא בית אבות, נולדה הבת הרביעית בשם יונה רצה, ת.ז 050294545. כשהגיעה לגיל חמישה חודשים היו לה כאבי בטן והיא נלקחה לבי"ח רמב"ם בחיפה לכמה ימים, ההורים חזרו לעמקה (שם גרו באותו הזמן) אחרי ששלחו אותם. כשהאבא חזר- אמרו לו שהילדה נפטרה. הוא ביקש והתעקש כי התינוקת הייתה בת חמישה חודשים ולכן לפי ההלכה הוא חייב לקבור אותה ולשבת שבעה, התחנן שיביאו לו את הגופה, אבל הם הודיעו שהיא כבר נקברה וסילקו אותו מבית החולים. לפי אחד המסמכים "חדל להיות תושב הארץ 1963". סימן היכר- שורש כף היד עקומה. אחותי הגדולה זוכרת שהייתה תינוקת בריאה, לבנה ועם לחיים שמנמנות בלי עין הרע.

יפה קוממי

עדכון, יוני 2020:
לאחר חשיפת הארכיונים, מצאה האחות, יפה קוממי, מסמך במסמכי ועדת החקירה המעלה את האפשרות שבניגוד למה שנאמר לאב, אחותם הבריאה והועברה לויצ"ו. על פי מסמך זה, תינוקת ילידת ספטמבר 1950 שהגיעה מעמקה אושפזה בבית החולים רמב"ם והועברה לויצ"ו במרץ 1951 לאחר הבראתה. ברישום ידני דווח כי יצאה מויצ"ו ב-4.6.
כזכור מהעדות, אבי המשפחה קיבל הודעה על מות בתו וסולק מבית החולים. המשפחה ניסתה לפנות על מנת להסיר את ההשחרה, אולם סורבה בטענה כי מדובר הגנה על הפרט". בהודעה מויצ"ו נמסר כי אין בידיהם שום מידע או פרט לגבי יונה אחותם.