ציונה שמואל

הוריי באו מתימן למעברת ראש העין ב- 1949. אחותי ציונה הייתה בת חצי שנה ואמי הייתה מניקה אותה. אמא שלי קיבלה הודעה פתאום שהתינוקת חולה ושצריך לקחת אותה לטיפול ומאז לא ראתה אותה שוב. אחרי שנים רבות קיבלני גם צו גיוס על שמה של ציונה אחותי.

אני אדם דתי, חרדי ומאמין מאוד. לא הייתי רוצה שהפושעים שביצעו את החטיפות יעמדו לדין כאן אלא בבית דין של מעלה. אני מאמין בכל לבי שמי שנתן יד לדבר הזה יקבל את מיצוי הדין מול אבינו שבשמיים.

יוסף שמואל, בית"ר עילית

אני מאמין בכל לבי שמי שנתן יד לדבר הזה יקבל את מיצוי הדין מול אבינו שבשמיים.