המשפחה עלתה מתימן לארץ בשנת תרצ"ד ביחד עם בנם נתן. הסבא ר' מורי שלום חיים זצ"ל היה שוחט ומנקר בעיר רחובות. הסבתא סעידה זצ"ל.

בארץ נולדו להם הילדים: אשר, סעדיה, גדי, מרים , אסתר, רחל, מרדכי. מרים נפטרה מדלקת ריאות. גדי נולד בשנת 1944 (לא ידוע תאריך מדויק), בגיל 7-10 חודשים בשנת 1944 או 1945, גדי היה חולה כנראה בקלקול קיבה. גורם רפואי הפנה את סבתי סעידה לאשפז את בנה בבית החולים הדסה בתל אביב.

סבתא ביקרה את גדי כמה פעמים, בפעם האחרונה פגשה את הרופא והוא אמר לה: "גברת שרעבי הבן שלך מת". סבתא נדהמה מפני שבפעם האחרונה שראתה אותו היה נראה טוב. סבתא סיפרה שביום לפני ההודעה הוא הסתובב במיטה. עמד על רגליו ואחז את מעקה מיטת תינוק. דבר נוסף שהיה משונה בעיניה שלילד היה תחבושת על הרגל. אבל לא היה ידוע לה על בעיה ברגל.

בכל מקרה, לאחר הודעת הרופא ביקשה סבתי לראות את הגופה הרופא שלח אותה למרתף. היא סיפרה שהיה חשוך והיא מעדה ונפלה ולכן חזרה בה. היא לא הייתה במצב נפשי טוב לטפל בגופה. במהלך חייה סבתא מיעטה לדבר על המקרה, היה לה קשה נפשית.

לימים לאחר הרבה שנים התקבל צו גיוס על שמו. ואז גם הועלתה האפשרות שהוא אולי לא מת.

ככל הידוע לי לא נמצאה תעודת פטירה על שמו.