ציון מזרחי ואסתר (ויקטוריה) מזרחי (מכבי) עלו מפרס בשנת 1950 ולאחר שהייה במעברת פרדס חנה, הם הועברו למעברת סלמה בדרום תל אביב, כיום כפר שלם. הם התגוררו זוג צעיר בצריף קטן יחד עם בני משפחה נוספים ממשפחתו של ציון. אסתר הייתה בהריון ראשון וכשהגיע המועד, הלכה ללדת בבית החולים דג'אני ביפו. היא ילדה את בתה הבכורה, אשר קיבלה את השם עדנה. אסתר זכרה את עדנה שחרחורת, מסולסלת שיער ודומה מאוד במראה שלה לבתה השניה שנולדה לאחר מכן- דבורה

כאשר עדנה היתה בערך בת 20 יום, הרגישה לא טוב והיו לה שלשולים. זה היה ערב שבת ולכן אב המשפחה, ציון לקח אותה לבית החולים הדסה. לאחר שעה קלה יצאו הרופאים ואיתם הבשורה
"הילדה מתה".

לא הסכימו להראות לאב המשפחה, ציון, גופה ולא שום דבר. שילחו אותו לביתו בידיים ריקות. אסתר הייתה אמא צעירה, בת 19 ובעודה מניקה את עדנה היא נלקחה ממנה.

ציון המשיך לדבר על הילדה שנלקחה ממנו כל השנים, בעוד האסתר לא יכלה לשאת את הכאב בלדבר על הנושא. בשנות התשעים המשפחה הגיעה לוועדת קדמי, אך הוועדה טענה כי הילדה נפטרה.

כשהייתה אסתר מאשופזת לפני מספר שנים, שאל אותה הרופא כמה ילדים יש לה.
היא השיבה: ילדתי שבעה, גידלתי שישה ונותרתי חמישה.
(אחות נוספת, זו שהייתה דומה לה, דבורה נפטרה כמה שנים קודם לכן)

אסתר נפטרה בסוף שנת 2019, לפני מותה הספקנו לתעד אותה ובצילום הוידאו שערכנו עמה היא אמרה כי מקווה שהבת שלה נמצת במקום טוב והביעה כעס שלא הראו לה אותה ושמעולם לא אמרו לה היכן היא.

"למה לא הראו לי? למה לא אמרו לי? השתיקו אותי. לא נתנו לי אפילו לדבר על זה"