אני חנה מזל טוב שניאור, מאשדוד, במקור המשפחה עלתה ממרוקו דרך אלג'יר ומרסיי. אמי ילדה זוג תאומים במרסי (צרפת) בריאים ושלמים ונתנה שמות - לראשון אפרים, ולשני בן ציון. היינו כבר כמה ילדים במשפחה, היינו בבית ילדים יחד עם ההורים בבולבארד מישליי במרסיי. זה היה מעין חווה או מקום גדול שהסוכנות החזיקה, כבית ילדים, .Pepiniére בית ילדים במרסיי. הייתה שם אחת אחראית, מאדאם לוי (Lavi) היא הייתה אחות ראשית. היו שם גם רופאים ואחיות נוספים.

אמא נכנסה לבית החולים concipasion כדי ללדת, היא ראתה את שני הילדים. הניקה אותם ונתנה להם שמות: אפרים ובן ציון. תאריך הלידה: 27.12.1947. אחרי כמה ימים נמסר לה שאחד מהתאומים, אפרים, נפטר ונקבר. האחראי על המחנה מהסוכנות מסר לה את ההודעה.

הסוכנות היהודית הייתה זו שטיפלה בכל הכרוך בזה. יש לציין שהוריי היו אנשים דתיים, מאמינים ובלתי ליגליים (בצרפת).

לאמא ולאבא היה תמוה מאוד כל תהליך המוות והקבורה, בלי שראו שום קבר או תעודת קבורה!

משפחתי הייתה אחת המשפחות היחידות שהיו מרובות ילדים יוצאת צפון אפריקה (מרוקו). היו עוד שתי משפחות של אסולין ממרוקו. וכל השאר יהודים, ניצולי שואה, יש הרגשה שפשוט גנבו את התינוק מאמא ונתנו לניצולי שואה!

נציין גם שאמא הבחינה במחנה שבצרפת באישה זרה הנושאת את תינוקה, אפרים (כמובן שהייתה היא חסרת אונים לחלוטין) ולא האמינה שבנה מת.

אחרי כמה שנים כשהגיע גיל הגיוס, אפרים קיבל צו גיוס מממשלת צרפת כי היה רשום נתין צרפת.

ניסינו בכל דרך, פנינו ליוסי סיאס בזמנו, גם לארגון oze שהיה הארגון היהודי הבינלאומי שהיה אחראי על המוסד שהיו בו במרסיי.

חנה מזל ומיכאל בן הרוש האחים