שמי אדוה ואני דור שני לסבתא רחל, ילידת תוניס שעלתה לארץ בשנת 1952, אשר לא הפסיקה לדבר על התאומים שילדה.

סבתא הגיעה לחדר הלידה 6 פעמים בסיום הריונות תקינים ומלאים. אך חזרה הביתה בידיים מלאות רק חמש מהפעמים. לידה זו הייתה השנייה במספר.

בשנים 1955-1956 (לא זכור לה התאריך המדויק) סבתא ילדה בלידה טבעית זוג תאומים זכרים, בהירים בעורם ובצבע שיערם שהזכירו לה את אביה.

מבין התאומים, הראשון שהגיח לעולם נולד ללא רוח חיים לדברי האחיות המיילדות. התינוק השני נולד חי אך מיד נלקח ממנה, כששאלה היכן הוא טענו שגם הוא נולד מת.

וכשביקשה לראות אותו ,לא נתנו לה, ביקשה לראות קבר ולא נתנו לה, גם מסמכים הקשורים ללידה,

לפטירה ולקבורה לא קיבלה.

כל בקשה שלה התקבלה בחוסר התייחסות והיא שבה לביתה בידיים ריקות.

אין אחד שלא מכיר את הסיפור של סבתא והתינוקות שנגדעו ממנה. אותם נשאה ברחמה 9 חודשים ונחטפו בלי הסבר לאן, למה ומדוע.

היא חוזרת עליו שוב ושוב בצער והוא לא מרפה ממנו עד היום. רגשות האשם, החרטה, הצער והדאגה. סבתא כואבת וכוחה הפיזי והנפשי להתמודד עם הנושא מול הגופים חלש הן דאז כעולה חדשה והן כעת בגילה המופלג. כעת כשהנושא עלה על סדר היום באופן פופוליסטי ורודף צדק אנו מחזיקים אצבעות ומלאי תקווה למצוא את בנה הנעלם של סבתא.

ברוב תמימותם של סבא וסבתא, והאמון הרב שרחשו לאנשים, "התושבים הוותיקים" של ארץ ישראל, האמינו שאכן הילדים נפטרו. נציין שוב שהם לא היו שותפים בקבורה של התאומים, ואין בידיהם תעודות פטירה.

גם אָחיו ואָחיותיו של אותם התינוקות כמהים למידע היכן אחיהם ולא פעם תריםבעיניים בוחנות את הסביבה, ומחפשים מישהו הדומה למשפחה.

סבתא נולדה בתוניס בשנת 1933 (בת 83). עלתה לארץ בשנת 1952 והתיישבה במושבה גדרה.

שם נעוריה היה נואסי כהן וכעת היא רחל שמגה, לפעמים נקראת גם רשל.

הלידה התקיימה בבית היולדות קפלן שברחובות בין השנים 1955-1956.

השמועה על בית היולדות אומרת שהוא נשרף ועמו המסמכים, אך אנו אופטימיים.

מעט היסטוריה על בית היולדות שנקרא דאז "בית חולים ליולדות ונשים א. והקיבלסון", לפי אתר 'ארכיון לתולדות רחובות' (http://www.rehovot-archive.org.il/Doc.asp?MenuID=1385): "הרעיון להקמתו של בית החולים ליולדות ברחובות לא היה רעיון חדש אצל חברי המועצה המקומית ובמושבה רחובות. תחילתו, במגרש ובניין שציווה גולדפרב בצוואתו לטובת המועצה המקומית לשם הקמת בית חולים במושבה, ויוזמה של 4 רופאים במושבה להקים על המגרש בית חולים עם ארבע מחלקות אחת מהן מחלקת יולדות . יוזמה נוספת, של שני רופאים שהקימו בית חולים פרטי ליולדות "ישע" שנסגר כעבור שלוש שנים, בשל קשיים כספיים.

מספר שנים, מאוחר יותר, ביוזמה משותפת, של מרכז קופ"ח של הסתדרות הפועלים העברים בא"י ושל יו"ר המועצה ברחובות, הביאה לפתיחתו של בית החולים ליולדות ונשים ע"ש ה' קיבלסון.

ביה"ח נפתח במבנה בו שכן בית החולים האזורי לשעת חירום, שפעל בימי מלחמת העולם השנייה, ברחוב בנימין 34. את המבנה שכרה המועצה בשנת 1941 ממר הרוי קיבלסון, שהיה בעליו, כדי להקים את בית החולים לשעת חירום, וניתנה לה הרשות להשכירו לאחרים........... לא ידוע מי היה מנהל ביה"ח ליולדות בין השנים 1953- 1958, מועד בו נתמנה ד"ר זאב (וולף) דים למנהלו. ד"ר דים ניהל את ביה"ח עד פטירתו באוקטובר 1967. ...."

סבא עלה לארץ מתוניס בשנת 1949.

נודה לכל התייחסות, והלוואי שנוכל להביא מרגוע לנפשם של סבתא רחל, סבא אלפרד, לחמשת ילדיהם ולנכדים, אשר שמעו את הסיפור בכל הזדמנות מפי סבתא רחל.