עדותה של דינה חג'ג', בתם של סעידה ויחיאל:

הוריי, סעידה ויחיאל ג'אבר, עלו מתימן בשנת 1949. בתחילה הגיעו לעתלית ובהמשך עברו לקריית עקרון.

ביחד איתם הגענו אני, שתי אחיותיי ואחי. האח החטוף ואח נוסף, בן זקונים, נולדו בישראל.

בתאריך 12/10/1954 אמא שלי ילדה בן בבית חולים קפלן. בדיוק באותו היום ובאותו בית חולים, בהפרש של שעות ספורות, ילדה בת קרובת משפחה שלנו. בהמשך פניתי אליה כדי לקבל יותר פרטים על ההיעלמות של אחי.

אמא ילדה בן בריא ושלם בלידה רגילה. היא ראתה את הילד אחרי הלידה והוא היה בסדר גמור. כעבור מספר שעות שאלה מדוע לא מביאים את הילד, היא רוצה להניק אותו. ואז אמרו לה שהילד מת.

מה מת? איפה הוא?

קברנו אותו, ענו.

אמא שלי מעולם לא קיבלה את זה ולא השלימה עם זה. היא ראתה את הילד אחרי הלידה והוא היה בריא ושלם.

אני התחלתי לחקור את הנושא רק כעבור כמה שנים, בעקבות פרסום הפרשה בתקשורת. אז בעצם התגלה אצלי הספק והבנתי שאולי הילד נחטף. נתקלתי בעוד הרבה עדויות של משפחות שנחטפו מהן ילדים ועברו יחס משפיל. זה כאב לב.

במסגרת החיפושים שלי, פניתי לקרובת המשפחה שילדה עם אמא בקפלן באותו יום, מסרתי דגימת DNA ופניתי אליכם, לעמר"ם. אני נציגת המשפחה בכל מה שקשור לחיפוש והאחיות שלי נתנו לי את ברכתן.

אני עדיין מחפשת את אחי באנשים שאני רואה. מנסה למצוא דמיון למשפחה.