אחותי האבודה.

בסוף שנת 1949 או תחילת שנת 1950 נולדת בבי"ח הדסה ברחוב בלפור בתל אביב, תינוקת יפה לבנה אבא ואמא קראו לך שרה. אבא עלה מסוריה לפני קום המדינה, אמא דור חמישי בארץ למשפחה ממוצא ספרדי. בגיל חודש עלה לך החום ואושפזת בבי"ח הדסה בת"א והרופאים לא נתנו לאמא להישאר איתך. פעמיים ביום היא הגיעה להניק אותך והשאירה בבית תינוק בן שנה. לאחר 6 ימים הרגשת מצויין ואמרו לאמא מחר היא משתחררת. אמא שמחה מאוד. למחרת כשהגיעה לשחרר אותך המיטה היתה ריקה! כששאלה את האחיות "איפה התינוקת שלי?" שלחו אותה מאחת לשניה... בסוף הגיעה אחות גסת רוח ואמרה לה הבת שלך נפטרה. אין לך מה לחפש כאן! אמא היתה צעירה ותמימה וביקשה לראות את התינוקת אך אמרו לה שהיא נקברה. "את צעירה ותביאי עוד הרבה ילדים!" אמרו לאמא.

אמא היתה שבורה מלאה בחלב ומיותר לציין כמה היה לה קשה. אחרי 11 חודשים נולדה לה תינוקת וכמובן שקראו לה על שמך שרה. כל השנים אמא הרגישה ששיקרו לה ושהתינוקת חיה. אבא היקר נפטר לפני 19 שנה אמא היקרה שלנו נפטרה לפני 3 חודשים, הספיקו להביא 8 ילדים ותמיד הקפידו לומר - "יש לנו 9 ילדים". אנחנו משפחה מקסימה 6 אחים ו-2 אחיות, תמיד ניסינו לבדוק ונתקלנו בקשיים. לאחרונה הסיפור עלה מדרגה וזו ההזדמנות שלנו ב"ה לפגוש אותך. אני מצרפת מס' תמונות שלנו בטוח שאת דומה לנו. מקווה ב"ה שנתבשר בשורות טובות.