סיפור העלמות בתן של משפחת למאי דוד וזיור ( אולי רשומה בשם משפחתה הקודם כשמחי ובשם פרטי זיבר ולא זיור) אשר עלו ארצה, מאירן, פרס דאז , בשנת 1958.

אמא שלנו, זיור, נישאה בגיל צעיר, לאבינו, דוד. בשנת 1962, לאחר הגיעם לישראל הגיעו להתישב ולבנות ביתם במושב שזור שבגליל, ואיתם כבר 2 ילדים. הם בנו בית במושב שזור, והלידות באזור זה הופנו לבית החולים הישן בצפת. בשנת 1965, לאחר כשלוש שנים בשזור,זיור הייתה כבר אמא לארבעה ילדים, עדיין אישה צעירה, עדיין לא דיברה היטב את השפה העברית ובטח לא הכירה את כל מנהגי הארץ. אמא משתפת מזכרונה כי לא היה קל בעת ההריון, גם לטפל בילדים וגם במשק. היא זוכרת שהלידה היתה בתחילת השבוע, הצירים התחילו בשעות הבוקר, ביקשה מהשכן, שיקח אותה לבית החולים בליווי גיסתה שגרה גם היא במושב. היא זוכרת את שם מנהל המחלקה- ד״ר מנדל ורופא בכיר נוסף במחלקה- קלינגר. על פי הזכרון של אמא הבנו שהלידה החמישית היתה בקיץ 1965- כנראה בין מאי לספטמבר. אמא מספרת שילדה תינוקת שהונחה על גופה, היא שמעה את קול בכייה, חשה בנשימותיה כשהניחו אותה על גופה והבינה כי ילדה בת בריאה. לאחר זמן קצר נלקחה התינוקת שזה עתה נולדה על ידי הצוות וכעבור זמן מה- נכנסו לחדר כשהיא עדיין מטושטשת מהלידה ואמרו לה שהילדה לא כל כך בסדר. עברה עוד כשעה וחזרו והודיעו לה שהילדה מתה. לא הוצגה הילדה ולא גופתה, לא ניתן מסמך ולא נאמר דבר מעבר. פשוט נאמרה קביעה נחרצת, ולהורים שלנו, ההורים של התינוקת, לא היה מה לעשות או לומר בנידון. היא נלקחה בלידתה ואפילו שם או מספר זהות- לא ניתנו.

אמא זוכרת שקיבלה מכתב שחרור מבית החולים. קופת חולים בעת ההיא היתה במושב, של כללית. מצאנו וקיבלנו מארכיון בית החולים עותק של גליון הלידה בלבד, בלי הרבה מידע. ואכן, כפי שזכרה אמא-הלידה התרחשה בתחילת השבוע בשעות הבוקר המאוחרות- אכן ביום ראשון בשעה 10:15, לידה ספונטנית, מהירה (מספר דקות). לא מצאנו עדיין ואנו מחפשים- תיעוד לגבי מותה כמו תעודה בדבר לידת מת או תעודה המעידה על קבורה. בבדיקה מול משרד הפנים ומשרד הרישום- נאמר לנו שלא היתה לידת בת באותו יום בצפת. אנו ממשיכים לחפש תשובה ונודה לכל עזרה. אמא עודנה מחכה לתשובה, ולא אחת מספרת על תחושת החסר מבחינתה, למרות השנים שעברו. כל רצוננו הוא להביא לה בשורה ותשובה בנושא שכואב לה כל כך.