עדותם של איריס ועובד, ילדיהם של פרג' ורחל יחזקאל עזרא:

ההורים שלנו, פרג' ורחל יחזקאל עזרא, עלו ארצה מעיראק בשנת 1951. הם עלו כל אחד בנפרד ולא הכירו אחד את השנייה עד לשנת 1959 כששניהם הגיעו לשייח מוניס, שם מכרה משותפת יצרה ביניהם את הקשר. הם התחתנו באותה שנה ועברו להתגורר בחולון.

אני, איריס, נולדתי בשנת 1961 ואחי עובד נולד בשנת 1968. כפי הנראה, בשנת 1960 אמא ילדה בן בריא בבית חולים הקריה בתל-אביב. היא ראתה אותו, החזיקה אותו, הוא היה לידה יומיים – שלושה, ואחר כך פשוט העלימו אותו. כששאלה איפה הוא, אמרו לה שהילד מת. אמא מעולם לא האמינה שהילד מת. אמרה לנו ילדתי ילד בריא, שמנמן, בהיר ויפה. הוא לא היה חולה ולא היה לו שום דבר.

הלוואי ואמא יכולה הייתה לספר על זה בעצמה עכשיו, אבל היא עברה אירוע מוחי בתאריך 16/12/2018 ומאז היא לא יכולה לדבר. עד אז היא סיפרה על הבן שנעלם. זה מכאיב לה מאוד ומצער אותה כל השנים האלה. אבא נפטר לפני כמה שנים וגם דוד שלנו שידע על ההיעלמות, כך שאין לנו קצה חוט, לא מספר זהות ולא תאריך לידה מדוייק.

איריס מוסיפה: במהלך השנים, ראיתי את הכאב של אמא ופניתי לבית חולים הקריה בתל אביב, לארכיון, אבל לא הצלחתי להגיע לשום דבר. פניתי גם למועצה לשלום הילד, לבדוק האם נעשה אימוץ בשנים האלה שקשור למשפחה שלנו. גם שם לא הצלחתי להגיע לתשובות.

המטרה שלנו היא להגיע לאמת. מה קרה לאח שלנו.

לתת לאמא שלנו, שכבר ממש חולה ובקושי מתפקדת, סגירת מעגל.