צמח יוסף האח, מספר:

עלינו מעיראק במאי שנת 1951 היינו במחנה עתלית ומשם הגענו למעברה של פרדס חנה.

אבי יצחק ואמי גורד'י, עלינו לארץ עם אחים גדולים שכבר נרשמו לחוד (לא נרשמו בתעודת עולה של האבא) ועם עוד ארבעה אחים והחמישי נולד בארץ.

שם המשפחה שלהם היה יצחק ושונה לצמח בהמשך בארץ.

חאזום אחי נולד בעיראק, היה בן שש כשהיינו בפרדס חנה. זה היה בחודש ספטמבר ב-1951. קיבלנו פתיליה ואמי בישלה מים שנשפכו על האוזן השמאלית שלו והוא קיבל כוויה. יומיים אחרי, לקחנו אותו למרפאה (הייתי עם אבא שם) לבדיקה. האחות אמרה שהכוויה מסוכנת ושחובה לגשת לבית חולים. אבי אמר למה ומדוע ובכלל אין לנו כסף לאשפוז והאחות התעקשה שלמחרת נחזור ושהיא תארגן לנו טנדר שייקח אותנו ונתנה לאבי כרטיס חזור.

שבועיים הוא היה באשפוז בבית החולים רמב"ם ואבא היה הולך לבקר אותו באוטובוסים. אחרי שבועיים אמרו לאבא שהוא נפטר. הוא ביקש לראות איפה הוא קבור, הפנו אותו לבית הקברות היהודי בחיפה ליד התחנה של אגד (יש שם בתי קברות יהודי, מוסלמי ונוצרי צמודים). אבי ז"ל הלך, בדק, חיפש (הוא ידע לקרוא ארמית ויכל לקרוא מצבות). הוא חזר לבית החולים וחיפש מישהו דובר ערבית שידבר איתו אבל לא מצא.

אחי חאזום היה בהיר מאוד ויפה. בית החולים רמב"ם הודיעו לנו שאין בכלל תיק על שם אחי. בתשובה לשאילתא ממשרד הפנים נמסר לנו כי הוא חדל להיות תושב ב-1962.