משפחת עמיאל עלתה לארץ מאיראן ב 20 למרץ 1950, הורים: יצחק וטובה, והילדים: אהרון, מרים ודוד.

דוד היה בן שנה וחודשיים ומספר ימים לאחר שהגיעו לארץ אושפז בבית החולים "הדסה זיו". לא ברור אם המשפחה התגוררה בירושלים או באחת המעברות הסמוכות.

אם המשפחה, טובה, ביקרה מדי יום את הילד ולטענתה ראתה שמצבו משתפר.

כשהגיעה לבקרו באחד הימים נאמר לה שהילד נפטר. למרות תחנוניי המשפחה, לא נמסרה להם גופת הילד וגם לא ניתנה להם תעודת פטירה או מקום הקבר.

לאורך השנים ולאור ריבוי הסיפורים ששמעו על מקרים דומים, ניסתה המשפחה לאתר את הילד, או לפחות את קברו, אך לא הצליחו.

מצ"ב העתק תעודת הקבורה שניתנה להם מוועדת שלגי בתחילת שנות ה-90, וכתבה מעיתון ידיעות אחרונות שנערכה עם אמא ואח שלה בימים שוועדת החקירה עסקה בנושא.

זכור לי ששמעתי מאמא, וזה גם מופיע בכתבה, שהם קיבלו את תעודת הפטירה ולפיה הוא נקבר חודש לפי פטירתו. לצערי לא הצלחתי לאתר מסמך זה.

גם בתעודת הקבורה עצמה מופיע כי תאריך הפטירה הוא: י"א בניסן תש"י ואילו רישיון הקבורה הוא מיום 29.3.50 – י"א באדר תש"י, כלומר חודש קודם.

בכלל במסמך עצמו אין התאמה בין התאריכים. למשל בתחתית העמוד התאריך בו התקבלה הזמנת הקבורה הוא 29.3.50 י"א אדר תש"י, אך התאריך העברי של 29.3.50 הוא חודש אח"כ: י"א בניסן תש"י.

בזמן פעולתה של הוועדה נמסר למשפחה שהוא נקבר בבית הקברות הישן בשייח באדר. הם הלכו למקום יחד עם אדם בשם אבו נג'אח מחברת קדישא של קהילת ירושלים שהצליח לפי המפה הישנה שהיתה בידם להצביע על מקום הקבר, כאשר כל המקום היה מוזנח נורא. לטענת אמי כאשר חזרה למקום לאחר מספר ימים או שבועות (לא ברור לי עם מי או מדוע) כל המתחם היה פתאום מסודר, היה שם בטון חדש ואי אפשר היה לאתר את מיקום הקבר הקטן.

כמה טענות שעלו ע"י המשפחה:

- הילד דוד נולד עם 6 אצבעות בידיים וברגליים ולכן אם היה נמצא הקבר היה ניתן לזהות אם אכן הוא קבור בו. ובכלל ייתכן שגם לאחר שנים היה קל לאתר אותו.

- כפי שתראו בתעודת הקבורה מופיע כי הוא נקבר יחד עם תינוק נוסף (שורה בכתב יד בתחתית הטופס)

- אחרי דויד נולדה לאמא בת נוספת שהייתה פג. משום שאמא לא סמכה על בית החולים היא לקחה אותה הביתה וגידלה אותה שם בקופסת נעליים וצמר גפן. הילדה שרדה כמובן.

- בכתבה מתואר בהמשל כי אחר 4 שנים, כאשר ילדה באותו בית חולים בת נוספת, גם היא עם 6 אצבעות בידיים וברגליים, גם אז סירבו בבית חולים להעביר לרשותם את הילדה.

עידית שמואליאן