אמא שלי יאטי הייתה בהריון ובזמן ההריון עבדה מאד קשה בקטיף תפוזים עד השעה האחרונה שהייתה צריכה ללדת. אני הייתי בת ארבע וכמה חודשים אז. אבא שלי דב (ברקו) הביא אותה לבית חולים ללדת. אחרי כמה שעות היא ילדה בן במשקל בערך 4.5 קילו. אבא שלי ראה את התינוק ואמר שהוא נראה בריא גדול ויפה והתלהב ממנו.
כולנו הלכנו לישון שמחים ולמחרת בבוקר אבא שלי נסע לבית חולים לבקר את אמא בבית יולדות ברחובות.
וכשהגיע לשם שמע את הבשורה הרעה שאמא שלי נפטרה בלילה. הוא לא שאל לגבי התינוק, אחי.
אבא שלי עשה סידורים ללויה של אמא ולא התעניין בתינוק. אחרי שלושה ימים כשהגיע לבית חולים שוב, אמרו לו שהתינוק מת.
כשהגעתי לבקר את אמא שלי בבית קברות אחרי תקופה ארוכה שהייתי בוגרת, רציתי לראות את הקבר של אחי ואמרו לי שאין לו קבר.
השנים חלפו והבנתי שמה שאמרו לי בבית קברות לא נכון.
לכל אחד אמור להיות קבר....
אולי משהוא ניצל את ההזדמנות שאף אחד מהמשפחה של התינוק לא היה בבית חולים ולא ראה את הגופה של התינוק. התינוק פשוט נעלם. לא קבר ולא גופה ....
אני מבקשת לדעת אם אחי חי ומה קרה לו ...

חנה קוזוקרו הורוביץ, בתם של ברקו ויטה קוזוקרו.