שמי יעל בן דוד, אני הבת של עואוי סעדה ויוסף שבנם עזרא נחטף בשנת 1952
הורי ז"ל עלו מתימן, שוכנו במעברת מסמיה, אימי ז"ל , הריני כפרת משכבה, ילדה את בנה עזרא בגיל 15, באוהל בעזרת חברותיה, לאחר מכן פינו אותה לבית חולים סרפנד , שם אושפזה יחד עם התינוק, אשר נתנה לו את השם עזרא. במשך האשפוז-חמישה ימים ראשונים הניקה אותו. בעדותה היא סיפרה שהרופאים כעסו על האחיות שהיו מביאות לה את הילד, ובסוף באמת בימים הבאים לאשפוז של אמי, סירבו להראות לה את התינוק ולתת לה להניק. מרוב כאבים שהיו לה בחזה וחום מגודש החלב שהצטבר, נתנו לה תרופה לייבוש חלב. כשאבי הגיע וניסה לברר, סירבו לתת את הילד. אבי השתולל ודרש לראות את בנו. הזמינו לו משטרה עקב אלימות נגד הרופא, ועצרו אותו בבית מעצר של הפדאיון. לפי עדותה של אמי ז"ל, הודיעו לו שאם הוא מתקרב לבית החולים הוא ייכלא עד סוף חייו. כששחררו את אמי היא ביקשה ללכת עם הילד הבייתה, אמרו שעזרא מת ולא הראו לה גופה. מאז אימי הייתה בכמה ועדות ממשלתיות שלא יצא מהן כלום, מסרה עדות, התיק נמצא בארכיון המדינה. אימי גם עשתה בדיקת ד.נ.א לפני מספר שנים. אימי נפטרה השנה ב - 30/1/20. לצערנו לא זכתה להגשים את חלומה ולראות את בנה לפניי מותה.

תוספת של מעיין נהרי (עמותת עמר"ם): במסגרת מסקנות הוועדה, נמסר כי הילדה (נקבה) נפטרה בגיל יום אחד, תוך התעלמות מוחלטת מעדות האם ומכך שמדובר בתינוק זכר בן עשרה ימים!
פרוטקול העדות של סעדה עואוי -
https://www.archives.gov.il/archives/#/Archive/0b07170684ee7d96/File/0b0717068084e20c
תיק החקירה והחלטת הוועדה-
https://www.archives.gov.il/archives/#/Archive/0b07170684ee7d96/File/0b071706806aea0c
https://www.archives.gov.il/archives/#/Archive/0b07170684ee7d96/File/0b07170680a0fec6/Item/0907170684fe04c2