מונירה כהן ויחזקאל מנע

הורי עלו בשנות החמישים לארץ מעיראק. בשנת 52 אמא ילדה בת בבית החולים דג׳אני ביפו. לילדה ניתן שם: סמירה כהן (מנע). בערך בגיל שלושה ארבעה חודשים התינוקת לא הרגישה טוב. אמא לקחה אותה לבית החולים, שם אמרו לה לכי הביתה ותחזרי אחרי כמה ימים. אמא חזרה אחרי שלושה ימים, הלכה ברגל מהתקווה. בבית החולים אמרו לה הילדה מתה לכי הביתה. אמא ביקשה לראות אותה ואמרו לה אין לך מה לראות קברנו אותה. פשוט סילקו אותה. אמא דיברה על זה כל החיים. עד מותה היא דיברה על זה ולא הפסיקה לדבר על הילדה וכמוה גם אבא. אנחנו חושבים על אמא, לבדה, לא מבינה עברית, וככה מסלקים אותה רק לחזור ברגל עם הידיעה שהילדה לא איתה... מה היא עברה.

שמעון מאנה