הסבים שלי, רחל ומשה ברוכי, עלו מפרס ב24/01/1950 עם ילדיהם: שרה, מאיר, אברהם, אשר וגם עם יצחק- שנולד ב 1950

כל המשפחה בוטחה בקופת חולים תחת תעודה 83911

באמצע שנת 1952 יצחק חלה ונלקח לבית החולים רמב"ם בחיפה, ההורים בקשו לחזור הביתה עם הילד לאחר הטיפול, אבל נאמר להם שהם צריכים להשאיר אותו להשגחה וטיפול. כאשר חזרו למחרת נמסר להם שהוא מת ,וקברו אותו ושיחזרו הביתה לטפל בילדים שלהם. כמובן ביקשו תעודת פטירה או מסמך כלשהו ולא קיבלו.

יש לציין שיצחק קיבל צו גיוס ולכן סבתא שלי חיכתה עד יום מותה, בתקווה שהדפיקה הבאה בדלת תהיה של יצחק, שהוא יכנס ויגיד הנה חזרתי.

לפני הרבה שנים דברנו עם נציג בית החולים רמב"ם ושאלנו אם אפשר לקבל פרטים או מסמכים על יצחק: בפעם הראשונה נאמר שהיה שטפון וכל המסמכים היו כתובים בעט דיו ולכן אי אפשר לקרוא אותם ובפעם אחרת עם נציג אחר נאמר שהייתה שרפה ולכן אין שום תיעוד מהימים ההם.

במשך תקופה ארוכה האחים הגדולים התכחשו לכך שהיה להם אח , מהבושה והכאב שלא הצליחו לשמור עליו.

בצד שמאל בתמונה המצורפת- יצחק הוא הישוב על ברכי סבתי

יצחק ברוכי