עדותו של מאיר אלקובי, אחיו של שמעון:

הרבה שנים ההורים סיפרו על אח שאמרו להם שהוא נפטר בבית חולים פורייה, האחיות שלי תמיד חשדו שאולי מדובר על חלק מסיפור החטיפה של ילדי תימן, מזרח ובלקן. בשנת 2017 הלכתי להוציא דרכון, בשביל להנפיק דרכון ביומטרי דרשו ממני לענות על מספר שאלות, אחת מהן היא- "איפה אחיך שמעון גר?" עניתי שהוא נפטר ונאמר לי שזה לא נכון. בניסיון להתחקות אחרי מסמכים נודע לנו שהרישום במשרד הפנים מודיע על כך ששמעון נפטר בשנת 1/12/1964 למרות שאנחנו יודעים שהוא נפטר הרבה קודם בשנת 58.
פנינו לבית החולים פורייה וקיבלנו את התיק הרפואי שלו, ובתיק מופיעים שני אשפוזים-

1. ביולי 58 כששמעון היה בין חודש וחצי ועל פי המסמכים שוחרר לביתו במצב בריא
2. באוגוסט 58 ומופיע שגם שם שמעון שוחרר לביתו במצב טוב.

לקחנו את שמעון לבית חולים בגלל שהיה לו חום. שמעון היה מאושפז בבית החולים 7 ימים, אמא הייתה סועדת את שמעון בכל יום ונשארת לישון איתו בבית החולים, על פי העדות של אחותי שהייתה אז בת 14 ניגשו אליהם אנשים מהצוות הרפואי של בית החולים באחד הערבים וטענו שאין טעם להישאר לישון הלילה עם שמעון כי הוא כבר בריא וכל המבקרים הולכים הביתה הערב. אנשי הצוות הרפואי טענו שהמשפחה תוכל לבוא למחרת בבוקר ולשחרר את שמעון אחרי שאחותי ואמי הביעו חשש גדול להשאיר אותו שם לבד, אנשי בית החולים אמרו שהם ידאגו להכל והם גם יסדרו לאמי ולאחותי הסעה במיוחד שתחזיר אותן הביתה. באמת כשירדו אמי ואחותי למטה, חיכה להן ג׳יפ לקח אותן עד הבית, בבוקר כשאמא חזרה לבית החולים לשחרר את הילד כפי שנמסר לה, טענו שהילד נפטר בלילה בגלל חום גבוהה. אבא שלי לא ויתר וניגש לבית החולים לברר מה קרה ואיפה שמעון, אך חזר גם הוא בידיים ריקות.

לינק לכתבה בידיעות אחרונות:
https://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-5678369,00.html?fbclid=IwAR12U8Pv3wL3aL7E4fNP1g4Z7FFP0-fw5NOHkA8kQR6q4W3AOHdBtdQqXi0

בתמונות:

1. משפחת אלקובי.
2. מאיר, אחיו של שמעון.