הבת, נחמה כהן, מספרת -

להורי ז״ל אמיל וברטינה יעקובי (יעקובוביץ׳) נולד באוקטובר 1956 בן, בבי״ח הדסה בי-ם, לתינוק עיניים כחולות ושיער שחור, בריא לחלוטין, למחרת נאמר לאמי שהבן מת כתוצאה ממכה שקיבל מהברז כשהאחות רחצה אותו, אימי היתה היסטרית, הרופא הוסיף ואמר לה, שישה מיליון איש מתו בשואה אז מעוד אחד לא צריך לעשות סיפור. היה צורך להזריק לה זריקת הרגעה. אבי ביקש לראות גופה, נאמר לו שהתינוק נקבר. הם לא קיבלו תעודת פטירה, ובנוסף הרופא שכנע את אבי לא להגיש תביעת נזיקין נגד האחות כיוון שהיא המפרנסת היחידה במשפחה מרובת ילדים.

הורי התגוררו בבית שמש באותו הזמן. אבי ניצול שואה מצ׳כוסלובקיה ללא שום משפחה ואימי היתה בת יחידה להורים מבוגרים מרומניה. שניהם עולים חדשים (1949) ללא אמצעים, שפה ומשפחה מעיירת פיתוח. אימי תמיד טענה שחטפו לה את הילד ואין מצב שהוא מת. אנחנו לא האמנו עד שנושא ילדי תימן ובית חולים השרון עלה ואז ראינו שיש דפוס פעולה זהה לחלוטין, ניצול זוגות מוחלשים ולאו דווקא ממוצא תימני. יצרתי קשר עם מחלקת רשומות של הדסה ושם נאמר לי שאין שום תיעוד והחומר הקיים משנת 1975 ואילך.