מיכאלה סגל לוי מספרת:

עד גיל עשרים ומשהו לא ידעתי בכלל על אחותי אורה, בשלב מסוים ראיתי בתעודת הזהות של אמא שלי שמופיעה לי אחות נוספת. ההורים שלי במשך שנים לא שיתפו ולא סיפרו לי על כך.

אמא שלי עזיזה ילידת טריפולי, לוב, ואבא שלי יוסף ז"ל יליד תימן, האמינו במדינה וסמכו על הצוותים הרפואיים בזמנו.

התברר לי כי הייתה לי אחות שנולדה ב18 במאי בשנת 1963 בבית היולדות ברחובות. הוריי גרו באותה תקופה ברחוב נחמיה ברמלה. אמי נסעה לשם באמבולנס בליווי אבא שלי.

אמא מספרת שההריון וגם הלידה עברו בטוב ושהכל היה תקין. הם הספיקו לרשום אותה במשרד הפנים תחת השם אורה. שחררו את האמא, עזיזה אבל את הילדה ביקשו להשאיר. אחרי מספר ימים נמסר להורים שהיא נפטרה. לא הראו להורים את הגופה.

עזיזה מספרת: מה יכלנו לעשות? בכינו וחזרנו הבייתה.

שנים לאחר מכן המשפחה קיבלה בקשה לרישום לגן, לכיתה א וגם צו גיוס. בעקבות צו הגיוס שהתקבל המשפחה ניסתה לחפש שוב דרך מכר ומישהו נוסף מטעם חברה קדישא והתקבלה תשובה כי נמצא רישום בתיק כי לילדה היה מום מולד בלב. לא נמסר מקום קבורה ולא ניתנה הודעה רשמית כי היא מתה.

בשנה האחרונה עזיזה איבדה את בנה צוריאל וכואב לה על לכתו. כיום (2023) עזיזה מעל גיל שמונים ומרגישה שהתקופה כבר מאוחרת, עברו שנים רבות ואם אורה בחיים היא תקבל אותה בשמחה וברכה.