אני כותבת לכם את הסיפור של אחותי יפה. ההורים שלי עלו ב-15.4.1956 ממרסל לחיפה ממרוקו בספינה שנקראת ירושלים, לאמי קראו דינה ולאבי מכלוף. משם הם עברו להתגורר בדימונה ליד האח של אמי. לפני העליה ארצה, אחותי יפה, שנולדה בשנת 1955, נפלה וסבלה משבר במפשעה, אך מחוסר זמן היא לא טופלה.

כשההורים שלי הגיעו לארץ לאחר כמה ימים היא אושפזה לניתוח בבית החולים סורוקה בבאר שבע. הניתוח עבר בהצלחה, ואמי ביקרה אותה במשך 10 ימים כל זמן האישפוז שלה. ביום העשירי לערך אמי הגיעה לבית החולים והאחות אמרה לה שאחותי יפה נפטרה ושהם קברו אותה. אמי שלא ידעה עברית ביקשה והתחננה לראות את הגופה שלה או את הקבר. הם ביקשו ממנה ללכת הביתה בלי מסמכים ובלי הוכחה שהיא נפטרה.

בתעודת העליה היא מופיעה שעלתה לארץ, אך במשרד הפנים היא לא קיימת.